פוסטים בעלי טאג ‘ירקות’



לפני מספר שבועות בא לשוק האיכרים של תל אביב דוכן חדש: "דוכן הבלדי של איאד". כשמו כן הוא, שופע בתוצרת עונתית ומקומית שמשתנה משבוע לשבוע. הירקות והירוקים אמנם מקומיים אבל על חלק מחומרי הגלם רובינו מעולם לא שמענו או ראינו. מצורף 'מגדיר ירקות בלדי' עם הסבר קצר על חלק מהתוצרת המקומית בנוסף לרעיונות והצעות לשימוש.

חומוס ירוק

באביב אפשר למצוא גרגרי חומוס טריים גדולים וירוקים.קוצרים אותם חודש- חדשיים לפני הזמן והם קלים יותר לעיכול מהחומוס היבש בנוסף לטעם קליל ורענן. בדרך כלל כל גרגיר או שניים עטופים בתרמיל דק שצריך לקלף ושלא כמו הגרגרים היבשים שמצריכים השריה ארוכה ובישול, את החומוס הירוק אפשר להוסיף חי לסלט, להקפיץ במעט שמן זית או לכדרר כדורי פלאפל ירוקים במיוחד.

הפאקוס שייך למשפחת הדלועים וזה אומר שהוא קרוב משפחה רחוק של הקישוא מצד אחד ושל המלפפון מצד שני. קרוע בין שני העולמות הפאקוס נראה כמו קישוא בהיר או מלפפון שעיר, תלוי מאיפה מסתכלים. הטעם מזכיר את המלפפונים של פעם רק שאת הפאקוס אפשר ומומלץ גם לבשל. נסו אותו להכנת ממולאים, בתבשילים, חי עם קצת מלח או בסלט יוגורט קיצי.

לא לוביה בכלל. זו שעועית מהדוכן של איאד.

הלוביה: ירוקה, ארוכה ורזה, היא אוהבת חום וגדלה בקיץ. אפשר להשתמש בה בדומה לשעועית ירוקה, לחלוט אותה במים מומלחים מספר שניות, להוסיף אותה לתבשילים, לקצוץ דק ולהוסיף חי לסלט או ולהקפיץ במעט שמן זית.

עלי גפן

עכשיו, באביב, עלי הגפן הראשונים מלבלבים. אלה עלים קטנים, צעירים ומלאי טעם והכי טעים ליהנות מהם בסלט, כמו שהם. בהמשך העונה העלים גדולים ועבים יותר, ואת אלה כדאי למלא בדברים טובים.

במקום תמונה של מלוכייה- תמונה של אפונים מהדוכן של איאד

המלוכייה, בדומה לבמיה, מתאפיינת בריריות, כך שמדובר בירק לאוהבי הז'אנר. תחילת העונה בסוף אפריל וזו נמשכת עד סוף הקיץ.

את העלים מפרידים מהגבעולים ומשרים במים כדי להיפטר מהחול. טוחנים למחית חלקה ואותה אפשר לערבב עם ביצים (לחביתה), להוסיף לציר וירקות שורש (למרק) או להוסיף קמח, ביצים ובצל מטוגן (לקציצות ירק).

חציל בלדי מתאפיין בכרס שופעת, שיפולים וקפלים. חפשו חציל שמרגיש 'קל' יחסית לגודלו, עם עור מבריק ומתוח, גוון סגול כהה ומעט זרעים. יש אינספור דרכים לטיפול בחציל, החל מקלייה, טיגון, בישול ואפייה ולא צריך הרבה כדי להפוך אותו לארוחה: שמן זית, לימון סחוט, שום קצוץ, עלי פטרוזיליה וטחינה טובה עושים את העבודה.

במיה

היום שרי אנסקי מנצחת על 'שרי הרינג', דוכן לסנדביצ'ים נפלאים בעבודת יד בלב שוק הנמל, אבל פעם היא כתבה על הבמיה בטור האוכל שלה: "אין פעם שאני מכינה במיה ולא נזכרת איך היא חותכת לה את הגבעולים בתנועה סיבובית סביב לעטרה. בזהירות ובהקפדה של מוהלת מעניקה לחיתוך צורת חרוט מושלם בלי לפתוח את הירק הזה, עם הריריות הצורבת והמרקם המחוספס והמגרה שהופך אותה לשנואה ואהובה עד שיגעון… יש דרכים רבות ושונות להכנת הבמיה לבישול. כל בשלן ובשלנית דבקים בטכניקה שלהם לחיתוך הגבעול, הייבוש, הטיגון והבישול, כשהדבר היחיד המחבר אותם הוא האמונה המוחלטת בצדקת הדרך".

לא היינו יכולים להגיד את זה טוב יותר.




ירקות קלויים על הגריל הם המצאה איטלקית מופלאה, אך אפשרויות הגיוון אינסופיות. קחו למשל שיפודי רוזמרין בתור התחלה, וטבלו הכל בראיטה הודית מרעננת של יוגורט, נענע ותבלינים.

חומרים ל-6-4 מנות:

לשיפודים:

6 גבעולי רוזמרין ארוכים וקשים (משאירים מעט עלים בקצה הגבעול ומחדדים את השפיץ בעזרת סכין חד)

2 פלפלים צהובים חתוכים למלבנים קטנים

2 פלפלים כתומים חתוכים למלבנים קטנים

8 תפוחי אדמה קטנים חתוכים לחצאים

2 בצלים סגולים חתוכים לירחים

10 עגבניות שרי

2 זוקיני חתוכים בעזרת קולפן לפרוסות אורכיות דקות

שמן זית להברשה

מלח

לראיטה:

2 גביעים יוגורט

צרור נענע קצוצה

2 שיני שום כתושות

מיץ מ-1/2 לימון

1/2 כפית גראם מסאלה

1/2 פלפל צ’ילי אדום קצוץ, ללא גרעינים

מלח

+ מכינים את השיפודים: מרכיבים את הירקות על שיפודי רוזמרין. בשלב הזה אפשר לשמור את השיפודים מראש בקירור, מכוסים בניילון.

+ מכינים את הראיטה: מערבבים את כל החומרים יחד. בשלב הזה אפשר לשמור את הראיטה במקרר, וטעמיה רק יעמיקו.

+ צולים ומגישים: מחממים גריל.

+ מברישים את השיפודים בשמן זית ומפזרים מעט מלח.

+ צולים את השיפודים כ-7 דקות מכל צד עד להשחמה.

+ מגישים עם הראיטה ליד.




את הגרסה הפשוטה למתכון הצרפתי-בלגי המסובך הזה מצאתי, תאמינו או לא, אצל רייצ’ל ריי, הכוהנת העכשווית של תוכניות הבישול האמריקאיות – מה שמבטיח גרסה ביתית קלה (ומהירה מאוד להכנה) של מנה טעימה וארומטית מצפון צרפת; ארוחה שלמה בסיר אחד, עם רוטב שרק בשביל “ניגובו” (בבאגט כמובן) שווה כל הסיפור (בבלגיה תמצאו את המנה הזו כמעט רק עם דגים, והאמת היא שאפשר להחליף את העוף במתכון בכל דג אחר, בס למשל).

חומרים ל-6-4 מנות:

30 גרם (2 כפות) חמאה

2 גזרים חתוכים לקוביות בגודל 1/2 ס”מ

2 גבעולי כרישה (החלק הלבן) חתוכים לקוביות בגודל 1/2 ס”מ

2 תפוחי אדמה לבישול חתוכים לקוביות בגודל 1/2 ס”מ

2 שיני שום

מלח ופלפל לבן או שחור טחון טרי

6 כוסות מים

בוקה גרני: 1 עלה דפנה, 4 גבעולי פטרוזיליה, 4 גבעולי תימין

4 חזות עוף ללא עצם

1 כוס (240 מ”ל) שמנת מתוקה

1 חלמון

להגשה:

פטרוזיליה קצוצה

באגט

+ ממיסים חמאה בסיר רחב ועמוק על חום בינוני, ומאדים ירקות קלות (ללא השחמה) בערך 5 דקות. מתבלים במלח ופלפל לבן.

+ מוסיפים צרור עשבי תיבול (כמקובל אצל הצרפתים, כדי שהוצאתם תהיה קלה) וציר או מים. מכסים ומביאים לרתיחה.

+ מוסיפים עוף, מכסים שוב ומנמיכים לחום בינוני נמוך. מבשלים את העוף בנוזל בערך 10 דקות.

+ מוציאים את העוף וחותכים לחתיכות קטנות.

+ טורפים חלמון ושמנת יחד. מוסיפים מצקת מן הנוזל שבסיר אל תערובת החלמון והשמנת (לשם השוואת טמפרטורות), מערבבים היטב, מחזירים את כל התערובת לסיר ומערבבים 3-2 דקות להסמכה ואיחוד.

+ מוסיפים את חתיכות העוף לסיר ומפזרים פטרוזיליה קצוצה. מתקנים תיבול, מגישים בקערות עמוקות, ומעבירים את הבאגט מאחד לשני.




בדוכן "ארץ ערבה ונגב" תוכלו למצוא מבחר התוצרת האיכותית והטרייה של בכירי החקלאים מהנגב והערבה במשך כל ימות השנה.

בקיץ מגיעה הסחורה מהנגב המערבי ומעוטף עזה, ובחורף מגיעה הסחורה מהאדמה הפוריה של חקלאי הערבה המתמחים בשלל סוגים של עגבניות, פלפלים, מלפפונים, חצילים, ענבים ועוד.

גולת הכותרת היא ללא ספק העגבניה אשר בשיא העונה מגיעה למעל 20 זנים של עגבניות חדשות, אשר לא תמצאו בשום מקום אחר בארץ!

ראיון עם תמר ויואב יחיא בניוזלטר של שוק הנמל




הזמן סל אורגני הביתה

Facebook-icon

שלום, ברוכים הבאים למשק זינגר- משפחה שחיה ונושמת אורגני, אנחנו מתגוררים במושב צור משה שבאזור השרון, שם אנו מגדלים את התוצרת האורגנית שלנו. אנחנו חקלאים, עובדים ונושמים את האדמה ומקדישים זמן ומאמצים רבים לגדל את התוצרת הטובה ביותר.

בשנת 1982, התחלנו לצרוך מזון אורגני באופן קבוע. המודעות שלנו למזון בריא, בשילוב עם בעיות רפואיות שונות באותה תקופה, גרמה לנו לעבור לאורח חיים אורגני. צביקה וציפי ההורים חיפשו אחר אורך חיים בריא.

הרצון של צביקה לגדל תוצרת אורגנית לצריכת המשפחה הוביל אותנו למעבר למושב צור משה בשנת 1989. צביקה נחשף לעולם האורגני והתאהב- הטריות,הטעם,והבריאות עשו את שלהם.

בחלוף הימים, ראינו שהיבולים גדלים באיכות מעולה, ובכמות שהיא מעבר לצריכה המשפחתית, אז עלה הרעיון להתחלק עם אחרים ולהתפרנס בדרך זו. התנאי כמובן היה קבלת אישור לגידול אורגני , מלאנו את דרישות הפיקוח, ולמדנו את הנושא מבחינה מקצועית.

התוצרת של משפחת זינגר ידועה בטריותה , טעמה ואיכותה!